בשנות ה20 שלי עברתי מספר מסעות בארץ ובחו"ל שקירבו אותי לעצמי והעמיקו את ההקשבה והאהבה שלי אליי ובכך גם לכל הסובב אותי. בתקופה זו עברתי לגור בצפון הגלילי היפה. בסיום לימודי עבודה סוציאלית בתל-חי טסתי למסע של מעל לשנה ביבשות שונות. זכיתי ללמוד מא.נשים ולחוות בעצמי אורח חיים של פשטות וקירבה לטבע. בסיום המסע החיים הביאו אותי לחוות מספר שנים במקומות עירוניים. הריחוק מהטבע תסכל והעציב אותי. הילדה שבי ביקשה ממני לשוב אל המרחבים. תחושות אלו הן שסללו את דרכי ב2017 לעבר הנתיב שדיבר אליי זמן רב- אקותרפיה, טיפול והנחיה בטבע. גישה זו הרגישה לי הכי טבעית ומצאתי את דרכי לשלב אותה בשנים אלו בעבודותיי כעו"סית בליווי אישי ובקבוצות.

ב2020 תקופת הקורונה כינסה אותי פנימה ואימתה אותי עם הידיעה שהטבע מחכה לשובי. יצאתי למסע אל הלא נודע, עם כוונה להקשבה עמוקה לבקשות הלב שלי. חזרתי לפינת טבע שהייתה אהובה עליי בתקופה בה גרתי בגליל, ושהיתי בה לאורך חודשי הקיץ. המרחב הטבעי עטף אותי ונתן לי את האפשרות לשחרר מכל אחיזה. העזתי לשאול שאלות חיים עמוקות ולהאמין שהתשובות בדרכן אליי. לחקור את עצמי ואת חזון החיים שלי במגוון דרכים יצירתיות. להשיל מעצמי קליפות והגנות ולבקש להיות פתוחה וקשובה לתנועה הטבעית. המרחבים, הטבע, קהילת הא.נשים המופלאה והילדה הפנימית שבי תמכו, חיבקו ונטעו בי את הידיעה שזהו המקום הנכון עבורי. החלטתי לחזור לגור בחיק הטבע הצפוני, מה שהצריך ממני למצוא כוחות כבירים להיפרד מקרקע מוכרת, בית, זוגיות, עבודה. לסלול לי שביל חדש. 
השביל הזה הוביל אותי להיכרות מחודשת עם עצמי ועם החיים, להכרה בחלקים בתוכי שביקשו מקום, לאפשרות לכאוב, לשחרר את שהיה ולבקש לגלות את החדש. בשנים אלו זכיתי להגשמת בקשות ליבי סביב חיבור לעצמי ולטבע, חיבור זוגי וקהילתי, גדילה מקצועית, חיבור לעשייה מהנשמה וליווי דרכם של א.נשים נוספים בחיבורים האלו.